כשהולכים ברחוב, לא תמיד שמים לב לכמות התשתיות שמקיפות אותנו – עמודי תאורה, מצלמות אבטחה, שלטי רחוב, ספסלים, פחי אשפה, עמדות טעינה, תחנות אוטובוס. כל אלמנט כזה צריך להיות ממוקם במדויק – לא רק כדי שיעבוד טוב, אלא גם כדי שלא יפריע למעבר הולכי רגל, לא יחסום נכים, ולא יתנגש עם תשתיות תת-קרקעיות כמו צינורות מים וכבלי חשמל. שרטוט תשתיות במרחב הציבורי לפי קואורדינטות זה התהליך שמבטיח שכל אלמנט יושב במקום המדויק שלו, ושהכל עובד ביחד בצורה חלקה. באדריכלות לאדריכלים, אנחנו עובדים עם רשויות מקומיות, קבלנים, ואדריכלי נוף על פרויקטים של עיצוב מרחב ציבורי, ואנחנו מכינים שרטוטים מדויקים של כל התשתיות שצריכות להיות מותקנות בשטח.
מה זה מרחב ציבורי ולמה קואורדינטות כל כך חשובות?
מרחב ציבורי זה כל שטח שפתוח לציבור – רחובות, כיכרות, פארקים, טיילות, חופים, שבילי אופניים. במרחבים האלה יש המון תשתיות שצריכות להיות מותקנות – חלקן למען השירות (תאורה, מצלמות), חלקן למען הנוחות (ספסלים, פחים), וחלקן למען המידע (שילוט, מפות).
הבעיה היא שבמרחב ציבורי אין “קירות” או “פינות” שאפשר למדוד ביחס אליהם. הכל פתוח, הכל משתנה, והרבה פעמים יש שטחים גדולים מאוד. אי אפשר סתם לכתוב “עמוד תאורה באמצע הכיכר” – צריך לדעת בדיוק איפה באמצע, במטר מדויק.
לכן משתמשים בקואורדינטות – כל נקודה במרחב הציבורי מוגדרת על פי מיקומה המדויק במערכת קואורדינטות לאומית (ITM – Israel Transverse Mercator). זה אומר שעמוד תאורה יכול להיות, למשל, בקואורדינטות (180523.45, 665234.12) – מספרים מדויקים שמציינים את מיקומו במדויק על פני כדור הארץ.
למה צריך שרטוט מדויק של תשתיות במרחב ציבורי?
תיאום עם תשתיות תת-קרקעיות
מתחת לכל רחוב עוברים צינורות מים, צינורות ביוב, כבלי חשמל, כבלי תקשורת, צינורות גז. לפני שמתקינים עמוד תאורה או ספסל עם בסיס בטון, צריך לוודא שלא קודחים דרך צינור מים או כבל חשמל. זה יכול להיות מסוכן, יקר, ולגרום להפסקת שירות לאלפי אנשים.
כשמשרטטים את התשתיות לפי קואורדינטות, אפשר לעשות שרטוט תשתיות לפי קואורדינטות ולבדוק התנגשויות עם מפות התשתית התת-קרקעית. אם רואים שעמוד תאורה מתוכנן במקום שבו עובר צינור, אפשר להזיז אותו כמה מטרים לצד – בשלב התכנון, זה קל. בשטח, אחרי שהקבלן כבר התחיל לחפור – זה בעיה.
נגישות ובטיחות
כל מרחב ציבורי חייב להיות נגיש לנכים – יש תקנות מחמירות על רוחב מדרכות, שיפועים, וחסימות. אלמנט שמותקן במקום הלא נכון יכול לחסום מעבר נגיש. למשל, ספסל שמותקן קרוב מדי לקצה המדרכה יכול להקטין את רוחב המעבר מתחת למינימום הנדרש (1.8 מטר).
כשמשרטטים לפי קואורדינטות, אפשר למדוד בדיוק את המרחקים ולוודא שהכל עומד בתקנות. אנחנו בודקים שכל אלמנט ממוקם כך שהוא לא מפריע לנגישות, לא חוסם ראות (בצמתים, במעברי חציה), ולא יוצר מפגע בטיחותי.
מי קהל היעד שלנו?
קהל היעד שלנו הוא בעיקר נותני שירות לרשויות מקומיות, אדריכלים, ומעצבי פנים להם אנחנו נותנים שירות בהכנת תוכניות עבור הלקוחות שלהם, אך אנחנו נותנים גם שירות ישיר לקהל הלקוחות הפרטיים.
התקנה מדויקת בשטח
כשהקבלן מגיע לשטח להתקין את התשתיות, הוא צריך לדעת בדיוק איפה כל אלמנט צריך להיות. במרחב פתוח, בלי קירות או נקודות ייחוס ברורות, הדרך היחידה לעבוד היא עם קואורדינטות. הקבלן משתמש במכשיר GPS או בתחנה טוטלית, מזין את הקואורדינטות של האלמנט, והמכשיר מראה לו בדיוק איפה להתקין.
אנחנו מכינים תכניות עבודה מפורטות שכוללות את הקואורדינטות של כל אלמנט, ואת כל הפרטים הטכניים – גובה ההתקנה, זווית, סוג הבסיס, חיבורים. הקבלן יכול לעבוד לפי התוכניות בדיוק, בלי לנחש.
תיעוד ותחזוקה
אחרי שהמרחב הציבורי מוכן ופתוח לציבור, צריך לתחזק אותו – להחליף נורות בעמודי תאורה, לתקן ספסלים שבורים, לנקות פחים. כשיש תיעוד מדויק של איפה כל אלמנט ממוקם (עם קואורדינטות), קל למצוא אותו, לדעת מה הדגם שלו, ומתי הוא הותקן. זה חוסך זמן לצוות התחזוקה.
סוגי תשתיות במרחב ציבורי שדורשות שרטוט לפי קואורדינטות
עמודי תאורה
עמודי תאורה הם אחת התשתיות הכי בסיסיות במרחב ציבורי. הם צריכים להיות מרווחים כך שיספקו תאורה אחידה, בלי אזורי צל גדולים ובלי אזור עיוור (תאורה חזקה מדי). כשמשרטטים עמודי תאורה, צריך לתכנן:
מיקום מדויק – כל עמוד מקבל קואורדינטות X, Y. הרווח בין העמודים תלוי בסוג התאורה – בדרך כלל בין 25 ל-40 מטר.
גובה – העמוד צריך להיות בגובה מתאים לשטח. ברחוב צר – עמודים נמוכים יותר (4-5 מטר). בכביש ראשי – עמודים גבוהים יותר (8-12 מטר).
זווית התאורה – התאורה צריכה להיות מכוונת למטה, לא לצדדים (כדי לא לעוור נהגים) ולא למעלה (זיהום אור).
חיבור לחשמל – כל עמוד צריך חיבור לרשת החשמל. צריך לתכנן מאיפה מגיע החשמל – האם מחיבור תת-קרקעי או מעמוד קיים.
אנחנו משרטטים את כל עמודי התאורה עם הקואורדינטות המדויקות, ומכינים תרשים שמראה את כיסוי התאורה – איזה שטח כל עמוד מאיר. ככה אפשר לוודא שאין אזורים חשוכים.
מצלמות אבטחה, אכיפה
מצלמות במרחב ציבורי משמשות לבטחון – מניעת פשיעה, איתור אירועים, ומעקב אחר תנועה. הן צריכות להיות ממוקמות כך שיכסו את כל השטח החשוב, בלי נקודות עיוורות.
כיסוי – כל מצלמה מכסה שדה ראייה מסוים – תלוי בסוג המצלמה, באופטיקה, ובזווית ההתקנה. אנחנו משרטטים את שדה הראייה של כל מצלמה ובודקים שכל השטח מכוסה.
גובה התקנה – מצלמות בדרך כלל מותקנות על עמודי תאורה (חיסכון בעלויות – לא צריך עמוד נוסף) או על עמודים ייעודיים בגובה של 4-6 מטר.
חיבורים – מצלמות צריכות חשמל ותקשורת (כבל אינטרנט או קישור אלחוטי). צריך לתכנן איך הכבלים מגיעים אליהן.
פרטיות – יש הגבלות על צילום במצלמות אבטחה. אסור לצלם לתוך בתים פרטיים, למשל. צריך לתכנן את זווית המצלמה כך שהיא מכוונת לשטח הציבורי בלבד.
שילוט מסכים ומפות
מרחב ציבורי צריך שילוט – שמות רחובות, כיוונים למקומות חשובים, מסכים בתחנות אוטובוס רכבת, מפות של האזור, שילוט נגישות. כל שלט צריך להיות במקום נכון:
גובה – שלטים צריכים להיות בגובה שנוח לקריאה – בדרך כלל בין 1.5 ל-2.2 מטר מהקרקע.
מיקום – שלטים צריכים להיות במקומות שבהם אנשים מחפשים אותם – בצמתים, בכניסה לפארק, ליד תחנות אוטובוס.
ראות – שלט לא יכול להיות מוסתר על ידי עץ, עמוד, או אלמנט אחר. צריך לבדוק שיש קו ראייה ברור.
כשמשרטטים שילוט, אנחנו מסמנים את המיקום המדויק עם קואורדינטות, את הגובה, ואת הכיוון שבו השלט מסתכל.
ריהוט רחוב
ריהוט רחוב כולל ספסלים, פחי אשפה, אדניות, מתקני משחקים, ועוד. כל אלמנט צריך להיות ממוקם בצורה שמשרתת את הציבור ולא מפריעה:
ספסלים – צריכים להיות במקומות נעימים – בצל, עם נוף, ליד שבילים. לא קרוב מדי למכוניות (רעש, זיהום) ולא קרוב מדי לפחי אשפה.
פחי אשפה – צריכים להיות נגישים אבל לא לחסום מעבר. בדרך כלל כל 50-100 מטר במרחב אורבני, לפי עומס השימוש.
אדניות – יכולות לשמש גם כמפרידים – למשל, להפריד בין שביל אופניים למדרכה. צריך לתכנן אותן כך שלא יפריעו לנגישות.
אנחנו משרטטים כל פריט ריהוט עם קואורדינטות מדויקות, ובודקים שהכל מסודר בצורה הגיונית ונוחה.
עמדות טעינה לרכבים חשמליים
עם הגידול ברכבים חשמליים, יש צורך גובר בעמדות טעינה במרחב הציבורי. עמדת טעינה דורשת תכנון מדויק:
מיקום – בדרך כלל בחניונים ציבוריים או לאורך רחובות ראשיים. צריך להיות נגיש לרכבים, אבל לא לחסום מקומות חניה רגילים.
חיבור חשמלי – עמדת טעינה דורשת הספק חשמלי גבוה. צריך לתכנן איך מגיע החשמל – האם יש צורך בעמדת שנאי נוספת.
שילוט – עמדות טעינה צריכות שילוט ברור – שזה מקום לרכבים חשמליים בלבד.
תחנות אופניים ציבוריים
ערים רבות מפעילות מערכות של אופניים ציבוריים. כל תחנה צריכה תכנון:
גודל – כמה עמדות לאופניים בכל תחנה. תלוי בביקוש האזורי.
מיקום – בצמתים חשובים, ליד תחנות תחבורה ציבורית, ליד מרכזים מסחריים.
תשתית – תחנה צריכה חשמל (לטעינת אופניים חשמליים) ותקשורת (למערכת המחשוב שמנהלת את ההשכרה).
התהליך של שרטוט תשתיות במרחב ציבורי
שלב 1: סקר מצב קיים
השלב הראשון הוא להבין מה המצב היום. אנחנו שולחים מודד לשטח, והוא מודד את כל האלמנטים הקיימים – עמודי תאורה ישנים, עצים, קווי מים, ביוב, חשמל. הוא מספק לנו קובץ עם קואורדינטות של כל נקודה.
אנחנו גם מקבלים מהרשות המקומית מפות של תשתיות תת-קרקעיות – איפה עוברים צינורות מים, כבלי חשמל, צינורות ביוב. המפות האלה הכרחיות כדי למנוע התנגשויות.
שלב 2: תכנון התשתיות החדשות
אדריכל הנוף או מעצב המרחב הציבורי מחליט מה התשתיות שצריך להוסיף – איפה עמודי תאורה, מצלמות, ספסלים. אנחנו לוקחים את הרעיונות שלו ומתחילים לשרטט.
אנחנו משרטטים כל אלמנט עם קואורדינטות מדויקות. אנחנו משתמשים בשרטוט אדריכלי דיגיטלי – תוכנת CAD או BIM – שמאפשרת לנו לעבוד עם דיוק גבוה.
שלב 3: בדיקת נגישות ובטיחות
אנחנו בודקים שכל אלמנט עומד בדרישות הנגישות והבטיחות:
- האם יש מעבר רוחב של לפחות 1.8 מטר למעבר נגישים?
- האם אין אלמנטים שחוסמים קו ראייה בצמתים?
- האם השילוט נגיש גם לכיסאות גלגלים (בגובה נכון)?
אם יש בעיה, אנחנו מתקנים את המיקום של האלמנט.
שלב 4: סופרפוזיציה – בדיקת התנגשויות
זה השלב הכי קריטי. אנחנו משכבים את השרטוט של התשתיות החדשות על מפות התשתית התת-קרקעית, ובודקים שאין התנגשויות:
- עמוד תאורה לא מתוכנן מעל צינור מים
- ספסל עם בסיס בטון לא חופר דרך כבל חשמל
- אדנית לא מותקנת מעל קו ביוב (שעלול להידרש גישה אליו בעתיד)
כל התנגשות נפתרת בשלב התכנון – מזיזים את האלמנט כמה מטרים, או משנים את העומק של ההתקנה.
שלב 5: הכנת תוכניות עבודה
אחרי שהכל תוכנן ובדוק, אנחנו מפיקים תוכניות עבודה מפורטות לקבלן:
- תוכנית מצב – מפה שמראה את כל האלמנטים עם הקואורדינטות
- חתכים – שמראים את עומק ההתקנה, הבסיסים, החיבורים
- פרטים – פרטים מוגדלים של כל סוג אלמנט
- רשימות – כמה עמודי תאורה, מאיזה דגם, כמה ספסלים, מאיזה דגם
הקבלן מקבל גם קובץ דיגיטלי עם כל הקואורדינטות, שהוא יכול לטעון למכשיר ה-GPS שלו.
שלב 6: ליווי ביצוע
במהלך הביצוע, לפעמים מתגלות בעיות – למשל, בשטח יש סלע שלא ידעו עליו, או שמגלים צינור ישן שלא היה במפות. אנחנו עובדים עם הקבלן למצוא פתרונות – להזיז אלמנט, לשנות את שיטת ההתקנה, או למצוא דרך לעקוף את הבעיה.
אתגרים ייחודיים לשרטוט במרחב הציבורי
עבודה עם רשויות מקומיות
כל מרחב ציבורי שייך לרשות מקומית – עיריה או מועצה מקומית. הרשות קובעת את התקנים, את הדרישות, ואת ההנחיות לעיצוב המרחב. יש רשויות שמאוד קפדניות ודורשות דיווח מפורט, ויש רשויות שיותר גמישות.
אנחנו מכירים את הדרישות של רשויות שונות, ואנחנו יודעים איך להכין שרטוטים שיעברו אישור. אנחנו יודעים אילו פרטים הרשות רוצה לראות, באיזה פורמט להגיש, ואילו אישורים נוספים צריך לצרף.
שינויים מתמשכים
מרחב ציבורי משתנה עם הזמן. מוסיפים עצים, מחליפים ריהוט, משדרגים תאורה. כל שינוי דורש עדכון של השרטוטים. אנחנו שומרים את הקבצים הדיגיטליים של הפרויקט, כך שאם יש צורך בשינוי – אפשר לעדכן בקלות.
תלות במזג אוויר ובעונות
עבודות במרחב ציבורי תלויות במזג אוויר. אי אפשר לשפוך בטון בגשם, אי אפשר לעבוד בחום קיצוני. לכן התכנון צריך לקחת בחשבון עונות – מתי אפשר לעבוד, מתי צריך לחכות.
אנחנו מתאמים את לוח הזמנים של הפרויקט עם הקבלן ועם הרשות, כך שהעבודות יתבצעו בזמן המתאים.
הפרעה למעבר ציבורי
עבודות במרחב ציבורי מפריעות לאנשים – חוסמים מדרכות, יוצרים רעש, מגבילים חניה. צריך לתכנן את העבודות בצורה שמפריעה כמה שפחות – לעבוד בשלבים, לשמור על מעברים זמניים, להודיע לציבור מראש.
למה לעבוד עם אדריכלות לאדריכלים על שרטוט תשתיות במרחב ציבורי?
אנחנו מתמחים בשרטוט טכני מדויק. אנחנו יודעים לעבוד עם קואורדינטות, עם מפות קדסטר, ועם תוכניות מורכבות. אנחנו עובדים עם רשויות מקומיות, עם אדריכלי נוף, ועם קבלנים, ואנחנו יודעים בדיוק מה כל גורם צריך.
היכולת שלנו לעבוד בהיקפים גדולים – עד 2,000 שעות עבודה בחודש – מאפשרת לנו לטפל בפרויקטים מורכבים של שדרוג מרחבים ציבוריים. אנחנו יכולים לשרטט פארק שלם, כיכר גדולה, או טיילת ארוכה – עם מאות אלמנטים, כולם עם קואורדינטות מדויקות.
אנחנו גם מבינים את החשיבות של תיאום. מרחב ציבורי זה לא משהו שעומד בפני עצמו – הוא חלק מהעיר, והוא צריך להשתלב עם כל התשתיות והמערכות הקיימות. אנחנו עובדים בשיתוף עם כל הגורמים, ומוודאים שהכל מתואם ועובד ביחד.
שאלות נפוצות על שרטוט תשתיות במרחב ציבורי
האם כל פרויקט של מרחב ציבורי דורש קואורדינטות?
תלוי בגודל ובמורכבות. פרויקט קטן ופשוט – למשל, החלפת כמה ספסלים בפארק קטן – לא בהכרח דורש קואורדינטות מדויקות. אפשר לעבוד עם מדידות יחסיות – “הספסל החדש יהיה 5 מטר משביל הראשי”.
אבל ברגע שהפרויקט הופך גדול או מורכב – שדרוג כיכר עירונית, בניית טיילת, פארק חדש – קואורדינטות הופכות להיות הכרחיות. כשיש עשרות או מאות אלמנטים שצריך להתקין, כשיש תשתיות תת-קרקעיות שצריך להימנע מהן, כשיש דרישות נגישות מחמירות – אי אפשר בלי קואורדינטות מדויקות.
גם אם הפרויקט מתחיל קטן, לפעמים כדאי לעבוד עם קואורדינטות מההתחלה. זה מקל על הרחבות עתידיות – אם בעוד שנה רוצים להוסיף תאורה או מצלמות, יש כבר בסיס של שרטוטים עם קואורדינטות, וקל להוסיף.
מה קורה אם יש שינוי בשטח שלא תוכנן?
זה יכול לקרות. מגיעים לשטח ומגלים שיש עץ גדול במקום שתכננו עמוד תאורה, או שהקרקע הרבה יותר סלעית מהצפוי, או שיש צינור ישן שלא היה במפות. במקרים כאלה, צריך לתכנן מחדש בזמן אמת.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא עם גמישות. אנחנו זמינים במהלך הביצוע לתמוך בקבלן. אם יש בעיה, הקבלן מצלם, שולח לנו תמונות ומידות, ואנחנו מציעים פתרון. לפעמים זה אומר להזיז אלמנט כמה מטרים, לפעמים זה אומר לשנות את סוג האלמנט (למשל, עמוד נמוך יותר במקום גבוה), ולפעמים זה אומר לוותר על אלמנט ולהוסיף אותו במקום אחר.
אנחנו מעדכנים את השרטוטים עם השינויים, וכך בסוף הפרויקט יש תיעוד מדויק של מה שבנוי בפועל (As-Built drawings).
איך מתאמים בין תשתיות חדשות לתשתיות קיימות?
זו אחת האתגרים הגדולים. במרחב ציבורי קיים, יש כבר תשתיות – עמודי תאורה ישנים, צינורות מים ישנים, כבלי חשמל. כשמוסיפים תשתיות חדשות, צריך לתאם ביניהן.
השלב הראשון הוא לקבל מפות של כל התשתיות הקיימות. הרשות המקומית צריכה לספק מפות של מה שיש מתחת לאדמה – מים, ביוב, חשמל, גז, תקשורת. אנחנו גם שולחים מודד לשטח למדוד את מה שנראה מעל הקרקע – עמודי תאורה, מצלמות, שילוט.
אחרי שיש לנו את כל המידע, אנחנו משרטטים את התשתיות החדשות באותה מערכת קואורדינטות. אנחנו עושים סופרפוזיציה – משכבים את הישן והחדש – ובודקים שאין התנגשויות. אם יש, אנחנו מתאימים את התכנון.
לפעמים התיאום דורש גם שדרוג של תשתיות ישנות. למשל, אם מוסיפים הרבה עמודי תאורה חדשים, אולי הכבל החשמלי הישן לא מספיק חזק. צריך לשדרג אותו או להוסיף קו חדש.
כמה זמן לוקח פרויקט של שרטוט תשתיות במרחב ציבורי?
זה תלוי בגודל של המרחב ובכמות התשתיות. לכיכר קטנה עם כמה עמודי תאורה, מצלמות, וריהוט רחוב – אפשר להכין שרטוטים תוך שבועיים עד חודש. זה כולל סקר מצב קיים, תכנון, בדיקת התנגשויות, והכנת תוכניות עבודה.
לפרויקט גדול – פארק עירוני, טיילת ארוכה, או כיכר מרכזית – זה יכול לקחת 2-3 חודשים. הסיבה היא שיש יותר אלמנטים לתכנן, יותר תיאומים עם הרשות ועם גורמים שונים, ויותר בדיקות שצריך לעשות.
החלק שלוקח הכי הרבה זמן זה לא השרטוט עצמו, אלא התיאומים – לקבל מפות מהרשות, לתאם עם יועצים, להגיש לאישור ולקבל הערות, לתקן ולהגיש שוב. אנחנו עוקבים אחרי התהליך ודוחפים אותו קדימה כדי לקצר את הזמן.
מה ההבדל בין שרטוט למרחב ציבורי לשרטוט לבניין?
יש כמה הבדלים מהותיים:
קנה המידה – מרחב ציבורי בדרך כלל גדול יותר. בניין יכול להיות 1,000 מ”ר, אבל פארק יכול להיות 10,000 מ”ר או יותר. זה אומר שצריך לעבוד עם מרחקים גדולים יותר, וצריך דיוק גבוה יותר כי טעות קטנה מצטברת על פני השטח הגדול.
תשתיות תת-קרקעיות – בבניין, רוב התשתיות נמצאות בתוך הבניין (קירות, תקרות, רצפות). במרחב ציבורי, רוב התשתיות נמצאות מתחת לאדמה – צינורות, כבלים. צריך לתאם עם מה שקיים מתחת, ולפעמים זה מסובך כי המפות לא תמיד מדויקות.
נגישות ובטיחות – במרחב ציבורי, הדרישות לנגישות ובטיחות מחמירות יותר. הכל צריך להיות נגיש לנכים, לא יכול להיות מפגעים, וצריך לעמוד בתקנים קפדניים. בבניין, יש גם דרישות נגישות, אבל הן קצת שונות.
גורמי חוץ – מרחב ציבורי חשוף לגורמי מזג אוויר, וונדליזם, שינויים עונתיים (עלים נושרים, צמחים צומחים). צריך לתכנן את התשתיות בהתחשב בזה – חומרים עמידים, תחזוקה קלה, יכולת להחליף אלמנטים.
האם צריך אישורים מיוחדים לעבודות במרחב ציבורי?
כן. כל עבודה במרחב ציבורי דורשת אישורים מהרשות המקומית. לא אפשר פשוט להגיע ולהתחיל לחפור ברחוב. צריך להגיש בקשה, עם שרטוטים מפורטים, ולקבל היתר עבודה.
בנוסף להיתר הבסיסי, לפעמים צריך אישורים נוספים:
- היתר חפירה – אם צריך לחפור בכביש או במדרכה
- היתר חסימת כביש – אם העבודה מפריעה לתנועה
- אישור מחברת חשמל – אם עובדים ליד קווי חשמל
- אישור מחברת מים – אם עובדים ליד צינורות מים
- אישור ממשרד התחבורה – אם מדובר בכביש בין-עירוני
אנחנו עוזרים בהכנת כל המסמכים הנדרשים לאישורים. אנחנו יודעים מה כל גורם דורש, ואנחנו מכינים את השרטוטים בפורמט הנכון עם כל הפרטים שצריך.
שרטוט תשתיות במרחב הציבורי לפי קואורדינטות זה לא רק עניין טכני – זה חלק מתהליך של יצירת מרחבים שמשרתים את הציבור בצורה הטובה ביותר. מרחב ציבורי מתוכנן טוב הוא מרחב שבו נוח להיות, שבו בטוח ללכת בלילה (תאורה טובה), שבו קל להתמצא (שילוט ברור), ושבו יש את השירותים שאנשים צריכים. באדריכלות לאדריכלים, אנחנו מביאים את המומחיות הטכנית שהופכת חזון עיצובי למציאות בשטח – בדיוק, בתיאום, ובמקצועיות.
